מידע בנושא חוכר לדורות
בישראל נהוגים מיני רישומים שונים ומשונים לעיתים שאנו נחשפים אליהם לעיתים לאור ההתחדשות העירונית העוברת בארצנו ולהערכתי אנו נראה התגברות מחלוקות שצצות כתוצאה מכך המגיעות לכותלי בתי המשפט.
עם הצורך לבצע עסקת תמ"א או פינוי-בינוי, צפים ועולים להם כל הרישומים העתיקים (של חכירות לדורות לתקופות שונות, של חברות חלקה למיניהן, של חכירות צולבות, בתים משותפים עם "קולב" משפטי בחדר פלוני -שלעיתים אף לא קיים בפועל- וכיוצ'ב רישומים).
במקרה שלפנינו מדובר בחכירה ל 299 שנים של חלקת קרקע ברחוב קריניצי ברמת גן עליה נערכה עסקת תמ"א והתגלעה מחלוקת בין הבעלים לבין החוכר לדורות.
בית המשפט המחוזי פסק כי אי אפשר להגביל בדרך כלשהי את זכות השימוש והביצוע בזכויות הבנייה בחלקה זו. ביה"מ פסק לטובת החוכר לדורות כבעל הזכויות בקרקע, כולל זכויות הבנייה, אולם לא מחק את הבעלות, והותיר את החכירה רשומה לצד הבעלות הרשומה, תוך מתן הצהרה לטובת החכירה כאמור לעיל.
בתי המשפט נוהגים לראות בהסכם חכירה לדורות לתקופה ארוכה כעדות לכך שכוונת הצדדים הייתה להקנות זכויות השקולות לזכויות בעלות ולא רק זכויות חכירה. פסק הדין שלהלן משקף גישה מעשית של ביהמ"ש ליתן מענה כלכלי וצודק לסוגיה הנדונה על מנת שלא לקפח את מי שהינו למעשה ובפועל בעל הזכויות הכלכליות בנכס.
ביהמ'ש במקרה הנדון העדיף את החוכר לדורות, מאחד הטעמים העיקריים שם, שהוכח שהבעלים עצמו נתן לקבלן (שרכש ממנו בשעתו את המגרש) ייפוי כח בלתי חוזר לכל פעולה. הקבלן מאוחר יותר רשם כאמור רק חכירה לדורות. ענין זה של ייפוי כח בלתי חוזר היווה הבסיס לכך שביהמ"ש ראה בקבלן החוכר- כמי שזכאי למעין הבעלות בקרקע, וזאת על רקע הפסיקה הקיימת שחכירה לדורות שקולה לבעלות ממש.
ה"פ (ת״א) 46706-09-17 חברת עמוס נכסים בע"מ ואח' נ' מאירצ'יק ואח, פס״ד מיום 04/02/2020